ענת רישין נקש עורכת דין

פגיעה בעבודה מורכבת מהגדרתה הקלאסית כתאונה שארעה בזמן העבודה ועקב העבודה אך ישנן גם הרחבות נוספות לפיהן במקרים מסוימים גם תאונות בדרך לעבודה או תאונה בפעילות נלוית לעבודה יוכרו כתאונות עבודה.

בנוסף גם מחלה מהמחלות המופיעות ברשימה הסגורה של מחלות המקצוע לפי סוג העבודה וסוג נזק ספציפי תיחשב כתאונת עבודה.

כך גם נזק שנוצר בעבודה באופן במצטבר במשך השנים יוכר כפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה.

גם במחלות פנימיות כגון ארוע לבבי או ארוע מוחי או נזק נפשי או סכרת, אשר מתפתחים בהדרגה בגוף האדם ולא ניתן לדעת מתי החלו, ניתן יהיה להכיר כפגיעה בעבודה אם היה ארוע חריג בעבודה.

ארוע חריג בעבודה הוא מאמץ פיזי או נפשי מיוחד, אשר ארע בסמיכות זמנים לנזק הנטען .

כאשר יקבע שיש קשר סיבתי רפואי בין הנזק ובין הארוע המאמץ הפיזי או הנפשי המיוחד בעבודה יוכר הארוע הלבבי או הארוע המוחי או הסכרת כפגיעה בעבודה

מיקרו הכוונה זעיר וטראומה הכוונה נזק והמשמעות היא שכאשר העובד מבצע אינספור תנועות דומות הפועלות על אותו איבר במשך שנים רבות נוצר נזק כמו טיפות מים על סלע. במקרה כזה וככל וימצא קשר סיבתי רפואי בין התנועות לנזק ובהתאם לשנות העבודה ניתן יהיה להכיר בנזק כפגיעה בעבודה

ראשית על העובד לעדכן את המעסיק על התאונה בהקדם האפשרי ולבקש ממנו טופס בל 250 אשר איתו עליו ללכת לקופת חולים ולקבל טיפול רפואי כנפגע בעבודה. בנוסף יש לאסוף ראיות התומכות בקיום התאונה נסיבות ואופן התרחשותה לרבות תיעוד של עדים לארע ותיעוד ממצלמות אבטחה. כן יש לדווח לרופאים כבר מההזדמנות הראשונה וגם ביקורים רפואיים חוזרים שמדובר בפגיעה שארעה בעבודה. על העובד לאסוף את כל החומר הרפואי ולצרף אותו לתביעה לביטוח לאומי

תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 67 שנים ושעומד במבחן הכנסות וצבר סף רפואי מזכה וכן נקבעה לו דרגת אי כושר של 60% לפחות

יפוי כח מתמשך נותן לאדם כשיר ובעל הבנה קוגניטיבית לקבוע איך יראו חייו ומי יטפל בו ואיך ועל פי איזה קווים מנחים כאשר יגיע למצב שבו כבר לא יהיה כשיר ולא יבין משמעות הדברים.

הדבר מקנה בטחון לממנה ושליטה על חייו וגם מקנה וודאות.

ייפוי כח מתמשך מונע לחץ ממיופה הכח בניסיון לנחש מה היה רוצה הממנה שיעשה במצב מסוים